זכויות עובדים בפירוק חברה ובפשיטת רגל

בישראל מבוטחים העובדים במסגרת חוק הביטוח הלאומי במקרה שהמעביד אינו יכול לשלם את חוב משכורתם וזכויות נלוות נוספות, לרבות זכויות פנסיוניות.

מקור זכויות העובדים נובע מפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה 1995, אשר קובע בסעיף 182 כי מבוטח יהא זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן כנגד מעבידו צו פשיטת רגל, אם המעביד הינו אדם פרטי, או צו פירוק אם המעביד, חברה או שותפות או אגודה שיתופית או עמותה.

מי זכאי לגמלה עפ"י חוק הביטוח הלאומי

הזכאים לגמלה – עובד, כהגדרתו בסעיף 180 לחוק הביטוח הלאומי, שאיריו של עובד שנפטר (לפי סעיף 191 לחוק), עובדים זרים ועובדי שטחים (אם היו בעלי אשרות שהייה ועבודה כחוק) קופות גמל וקרנות פנסיה.

אינם זכאים לגמלה עפ"י חוק - בעל מניות בחברה העונה להגדרה "בעל שליטה" כקבוע בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה וכן בעל מניות ב "חברת מעטים" המוגדר בסעיף 76 לפקודת מס ההכנסה*[1].

ניתוח הוראות הסעיפים בחוק הביטוח הלאומי ביחד עם ההגדרות הקבועות בפקודת מס ההכנסה מעלה כי מי שמחזיק לפחות ב – 10% מהון המניות של חברה או מהשליטה בה, בצורותיה השונות, או לחילופין מי שמחזיק בשליטה בחברה שהינה בשליטתם של פחות מ – 5 בני אדם (הפקודה מגדירה מספר בני משפחה כאדם אחד) אינם זכאים לגמלה עפ"י חוק הביטוח הלאומי. משמעות ההגדרות הינה כי בעל מניות ברוב החברות "המשפחתיות" במשק הישראלי אינם זכאים לגמלה, אלא אם הבעלות במניות הינה מוגבלת ובלתי משפיעה כדוגמת בעלי מניות של 1% מהמניות בחברה עפ"י כפי שהיה נהוג לייסד חברות קודם לחקיקת חוק החברות תשנ"ט 1999.

מהי הגמלה ואילו זכויות באה לבטח

מהות הגמלה – תשלום המהווה שיפוי (החזר) לעובד או לקופת הגמל בגין חוב המעביד הנובע משכר עבודה ו/או פיצויי פיטורין שהמעביד חייב להם.

יובהר ויודגש כי תנאי מוקדם לזכות עובד לגמלה הינו מתן צו פירוק כנגד חברה, אגודה שיתופית או עמותה, או צו פשיטת רגל כנגד מעביד שהינו עוסק מורשה. עוד יודגש כי מינוי מפרק זמני או כונס נכסים זמני או מתן צו הקפאת הליכים אינם מהווים חלופה מספקת לזכות העובד לקבלת הגמלה, אלא נדרש מתן צו סופי או החלטה אחרת של בית המשפט (במקרה של צו הקפאת הליכים לחברה).

הגדרת שכר עבודה - שכר עבודה המבוטח במסגרת הגמלה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי מוגדרת בסעיף 1 לחוק הגנת השכר תשי"ח 1958 כדלקמן:

"שכר עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.

לאור הגדרתו הרחבה של המונח שכר עבודה, נדרשו במהלך השנים בתי המשפט ליצוק תוכן להגדרה זו, וכיום כוללת הגדרת שכר העבודה לצורך קבלת הגמלה את מרכיבי השכר כדלקמן:

משכורת – לצורך הגמלה נקבע כי העובד זכאי למשכורות שלא שולמו לו עד לתקרה בסך 110,331 ₪ המהווה 13 פעמים הסכום הבסיסי (נכון לשנת 2013).

בנוסף למשכורת הבסיסית, זכאי העובד לגמלה גם עבור תוספות הנובעות משעות נוספות, פרמיה, עמלות, מענקים, תוספת מאמץ, הוצאות נסיעה תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית, הפרשים וכד'.

שעות נוספות - במסגרת המשכורת רשאי העובד לתבוע יתרה שלא שולמה לו עבור שעות נוספות שעבד אצל המעביד, במהלך 12 החודשים האחרונים שקדמו להפסקת עבודתו אצל המעביד[2].

פדיון חופשה - עוד נכלל במסגרת הגדרת שכר עבודה ימי חופשה שהעובד צבר ולא קיבל תמורתם, אולם ניתן לממש פדיון חופשה אשר העובד צבר במהלך מספר מוגבל של שנים הקודמות למועד הפסקת העבודה.

דמי הבראה - במהלך השנים האחרונות נוסף להגדרת שכר עבודה גם אפשרות לקבלת תשלום עבור דמי הבראה שלא שולמו לעובד במהלך מספר מוגבל של שנים הקודם להפסקת עבודתו אצל המעביד.

הפרשות לפנסיה, קופת גמל – החל ביום 1 בינואר 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה המחייב כל מעביד לבטח עובדיו בביטוח פנסיוני מקיף.

במקרה זה יש להבחין בין שתי אפשרויות שונות.

(1) כאשר המעביד לא פתח לעובד כלל קרן פנסיה וכד' ולכן לא הופרשו סכומים לזכות העובד קודם הפסקת עבודתו, יחשבו סכומים אלו כחוב שכר העבודה לו זכאי העובד, והעובד יהא זכאי לגמלה בגין רכיב זה עבור 12 החודשים הקודמים להפסקת עבודתו.

(2) במקרה שהמעביד פתח לעובד קרן פנסיה, קופת גמל וכד' אולם הפסיק להפריש הסכומים לקרן, אזי העובד לא יהא זכאי במקרה זה לגמלה במסגרת תביעת החוב המוגשת על-ידו, אלא על קרן הפנסיה או קופת הגמל לתבוע גמלה זאת ישירות, בשמו של העובד[3].

מומלץ כי העובד יפנה לקרן או לקופה ויסב תשומת ליבם למתן צו פשיטת הרגל או הפירוק למעבידו, שכן במספר לא מבוטל של מקרים הקרן או הקופה אינן מודעות למתן צו הפירוק ולכן עשויות לפספס את המועד להגשת תביעות חוב כנדרש.

פיצויי פיטורים - בנוסף, זכאי העובד לגמלה עבור מלא פיצויי הפיטורים שלא שולמו לו עד לגובה הגמלה המרבי הקבוע בחוק[4].

התנאים המוקדמים והפעולות שעל העובד לנקוט כתנאי לזכות לגמלה

הגשת בקשת פירוק לחברה, אגודה שיתופית, עמותה או בקשת פשיטת רגל כנגד מעביד שהינו אדם – כפי שפורט לעיל, תנאי מוקדם לזכות העובד לגמלה הינה מתן צו פירוק או צו פשיטת רגל כנגד המעביד.

יובהר כי בחלק מהמקרים, צו הפירוק או צו פשיטת הרגל ניתן לבקשת נושי המעביד (גורמים שהמעביד חייב להם כספים), ואז על העובדים להמתין למתן צו הפירוק או צו פשיטת הרגל, ולאחריו זכאים להגיש תביעת החוב לצורך קבלת הגמלה. אולם במקרים רבים, אין לנושי המעביד אינטרס בנקיטת הליכים שיובילו למתן צו פירוק או צו פשיטת רגל, ועל העובדים לנקוט בהליכים משפטיים לצורך מתן צו פירוק או צו פשיטת רגל כנגד המעביד, לפי הענין.

במקרה שהעובדים נוקטים בהליך הנדרש למתן צו פירוק או צו פשיטת הרגל, אזי בשל העלויות הכרוכות בהגשת ההליך וניהולו[5], נכון יהא לאגד מספר רב של עובדים ככל שניתן על מנת לחלוק ההוצאות בינהם, שכן לאחר מתן צו הפירוק או פשיטת הרגל כנגד המעביד, כל עובדי המעביד יהיו זכאים לגמלה, בין אם היו חלק מהקבוצה שהגישה את בקשת הפירוק או הבקשה להכרזה על המעביד כפושט רגל ובין אם לא.

הגשת תביעת חוב - בכדי להיות זכאי לקבלת גמלה, על העובד והקרן או הקופה להגיש תביעת חוב מתאימה למנהל המיוחד או הנאמן או כונס הנכסים או המפרק אשר מונה למעביד, וזאת תוך המועדים הקבועים בדינים השונים החלים בעניין.

כך למשל בהתאם לסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"מ 1980 על תביעת החוב להיות מוגשת תוך 6 חודשים ממועד מתן צו פשיטת הרגל. הוראות הסעיף בפקודת פשיטת הרגל מוחלים על הליכי הפירוק מכח סעיף 353 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג 1983, ולכן אף בפירוק חברה על העובד או הקופה להגיש תביעת חוב תוך מועד זה. בהתאם לתקנה 15 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק) תשמ"ד 1984 על תביעת החוב להיות מוגשת למפרק "תוך ששים ימים מתאריך פרסום צו הפירוק", ובהתאם להוראות סעיף 46 לחוק העמותות נקבע כי על המפרק להזמין את הנושים להגיש תביעות החוב "תוך מועד סביר שקבע בהודעה." (יובהר עוד כי בהתאם להוראות סעיף 54 לחוק העמותות נקבע כי חלק מהוראות פקודת החברות יחולו גם על פירוק עמותה).

מסמכים שיש לצרף לתביעת החוב - יובהר כי לתביעת החוב על העובד לצרף האסמכתאות התומכות בטענותיו, וזאת בכדי לאפשר לבעל התפקיד (המנהל המיוחד או הנאמן או המפרק או כונס הנכסים) האפשרות לבחון את טענות העובד ולקבל החלטה בתביעתו.

המסמכים שיש לצרפם כוללים – צילום ת.ז. של העובד, צילום שיק או אסמכתא של חשבון העובד אליו תועבד הגמלה ע"י המוסד לביטוח לאומי לאחר אישורה, 3 תלושי משכורת אחרונים הקודמים לפיטורים, מכתב פיטורים מהמעביד, טופס 106 לשנה הקודמת לפיטורים, חוזה עבודה - אם קיים, אישור הקופה על סכומים שנצברו בקופה בגין הפרשות המעביד ע"ח תגמולים ופיצויי פיטורים. לעיתים יש לצרף מסמכים נוספים למשל כאשר חלו שינויים במשכורתו של העובד אזי נדרש להמציא תלושי משכורת נוספים, במקרה של תביעה הכוללת שעות נוספות יש להוכיח את תיעוד השעות במסמכים וכד'.

תנאי לקבלת תביעת החוב ע"י המוסד לביטוח לאומי - יובהר כי המוסד לביטוח לאומי לא יקבל תביעת חוב של עובד או קופה שלא אושרו קודם לכן ע"י בעל התפקיד, וגם לאחר אישורו, נתון למוסד לביטוח לאומי סמכות מסוימת לבחון החלטת בעל התפקיד ולשנותה, במקרים מוגבלים.

זאת ועוד, בדינים שונים נקבעו תנאי סף (אכשרה) לצורך זכאות לגמלה עפ"י החוק, לדוגמא בכדי שחבר באגודה שיתופית המהווה קיבוץ או מושב יהא זכאי לגמלה עליו להיות חבר לפחות שבע שנים כתנאי לזכאותו (סעיף 185 לחוק הביטוח הלאומי).

חשוב ביותר כי תביעת החוב תוגש בזמן, תכלול את כל רכיבי השכר והפיצויים להם זכאי העובד, ותוגש בהתאם להוראות ונתמכת במסמכים הנדרשים להוכחת החוב, ולכן מומלץ ונכון להתייעץ עם מומחה בעניין קודם להגשת התביעה.

משרדי מתמחה שנים רבות בתחום הפירוק ופשיטת הרגל, ובמהלך השנים הוגשו ע"י משרדי בקשות בשם עובדים לפירוק חברה והנני בקי בהליכים השונים הנדרשים הן מול כונס הנכסים הרשמי, הן מול בית המשפט והן מול המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת הגמלה. ניתן לקבל מידע ראשוני, ללא התחייבות מוקדמת, בפניה למשרדי בדוא"ל, או בטלפון. כמו-כן ניתן לתאם פגישה ראשונה ללא עלות כספית או התחייבות.

יובהר כי הגשת בקשת פירוק או פשיטת רגל כנגד מעביד מומלצת גם בענפים בהם השכר המשולם לעיתים נמוך, כדוגמת ענפי הנקיון, השמירה, הסעות, מסעדנות ובארים, מלצרות, מכירות וכד', שכן לעיתים קרובות עולה כי העובד כלל אינו בקי בזכויותיו, בעוד שהחוב הכספי הנצבר לכל עובד בעת הפסקת העבודה מסתכם בסכומים משמעותיים המצדיקים תשלום ההוצאות הכרוכות בהגשת בקשת הפירוק או פשיטת הרגל.

* מובהר כי המידע הנמסר באתר הינו מידע ראשוני בלבד, אינו מהווה חלופה להתייעצות עם עו"ד, ולא יחייב את הכותב במקרה של הסתמכות עליו.

[1] סעיף 32 לפקודת מס הכנסה [ נוסח חדש] קובע:

"בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:

(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;

(ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;

(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;

(ד) בזכות למנות מנהל;

סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מפנה לענין הגדרת חברת מעטים להגדרה הקבועה בסעיף 76 לפקודת מס ההכנסה, אשר קובע:

סעיף 76 לפקודת מס הכנסה קובע:

(א) הוראות פרק זה חלות על כל חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר ואיננה בת-חברה ולא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה (להלן - חברת מעטים).

(ב) "חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר", לענין פרק זה - חברה שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בעניניה של החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור - כשהם, ביחד, מחזיקים או זכאים לרכוש, רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של החברה, או רובו של הון המניות שהוצא, או אותו חלק ממנו שהיה מזכה, במקרה של חלוקת כל הכנסת החברה בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק. ....

(ד) כשבאים לקבוע, אם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד –

(1) אדם וקרובו; "קרוב", לענין זה - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;

(2) אדם ובא כוחו;

(3) שותפים בשותפות.

[2] יובהר כי לעניין שעות נוספות, על העובד להוכיח כי השעות הנוספות בהן עבד תועדו וניתן לחשבן, בין בפנקסי המעביד (לדוגמא בתלוש המשכורת) וכן ניתן להוכיח שיעור השעות הנוספות במקרה שהן תועדו בזמן אמת ע"י העובד בתרשומת כרונולוגית.

[3] העובד זכאי להשלמת הפרשות לקרן פנסיה ו/או קופת גמל עד לתקרה בסך 16,974 ₪ המהווה פעמיים השכר הבסיסי (נכון לשנת 2013).

[4] לעניין פיצויי הפיטורים יובהר כי על העובד העותר לקבלת גמלה עבור רכיב זה ידרש להמציא אישור קופה או קופות שנפתחו לטובתו במהלך תקופת עבודתו אצל המעביד, ואשר יפרטו את סך הסכומים שנצברו לטובתו עבור פיצויי פיטורים, וסכומים אלו ינוכו מכל גמלה המשולמת עבור פיצויי פיטורין.

[5] ההוצאות הכרוכות בהגשה וניהול בקשה למתן צו פירוק או צו פשיטת רגל למעביד לשנת 2013 הינן כדלקמן:

(א) אגרת פרסום לכונס הנכסים הרשמי עם הגשת בקשה – 2,564 ₪

(ב) אגרה לבית משפט לבקשת פשיטת רגל – התראת פשיטת רגל 488 ₪, ובקשה למתן צו פשיטת רגל 1,135 ₪.

הגשת בקשה למתן צו פירוק – אגרת בית משפט 1,135 ₪.

(ג) פרסום הגשת הבקשה בעיתון – כ – 700 ₪ כולל מע"מ.

(ד) הגשות ומסירות הבקשה – יש להגיש את הבקשה לכונס הנכסים הרשמי ולבית המשפט לאחר מכן, וכן יש למסור את הבקשה לאחר הגשתה למעביד (במקרה של בקשת פשיטת רגל – מעביד שפעל במסגרת תיק עוסק מורשה) או למנהלי החברה/עמותה/אגודה, במקרה של הגשת בקשת פירוק.

(ה) בדיקת תביעת החוב - לאחר מתן צו פשיטת הרגל או צו הפירוק (ובמקרה שקופת הפירוק ריקה ואין בה נכסים לתשלום אגרת בדיקת תביעת החוב ע"י בעל התפקיד שמונה) ידרש כל עובד לשלם כתנאי לבדיקת תביעת החוב שהגיש סך 302 ₪.