חדלות פירעון
משרד עו"ד גלעד עידו קוצר הינו בעל ניסיון רב שנים בניהול הליכי חדלות פירעון או בשמם הקודם פירוק חברות ופשיטת רגל של יחידים. משרדינו מטפל מזה כ – 30 שנים בחייבים ובנושים, בהגשת בקשות לפירוק חברה ו/או בהתנגדות לפירוק חברה, וכן בבקשות לפשיטת רגל של יחידים, כולל בקשות להסדרי נושים.
במהלך השנים מונה עו"ד גלעד עידו קוצר ע"י בתי המשפט לתפקיד של מנהל מיוחד, מפרק זמני, מפרק ונאמן בהליכי חדלות פירעון, וצבר ניסיון רב בניהול תאגידים ופיקוח על יחידים במהלך הליכי חדלות הפירעון.
בנוסף, משרדינו מטפל בפתיחת בקשות למתן צו חדלות פירעון בשם עובדים, המגישים בקשות לחדלות פירעון כנגד מעסיקים, בין תאגידים ובין יחידים (עוסק מורשה) שכן עם מתן צו לפתיחת הליך חדלות פירעון זכאים העובדים לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי לכיסוי חובות המעביד בגין שכר עבודה, פיצויי פיאורים ורכיבי שכר שונים נוספים כדוגמת הודעה מוקדמת, חופשה, הבראה, הפרשות פנסיוניות, וכיוצ"ב.
זכויות עובדים בחדלות פירעון של מעביד - תאגיד / עוסק מורשה
בישראל עובדים זכאים לפירעון חוב שהמעסיק חב כלפיהם משני מקורות שונים.
א. תשלום גמלה מאת המוסד לביטוח לאומי.
בישראל מבוטחים העובדים במסגרת חוק הביטוח הלאומי במקרה שהמעביד אינו יכול לשלם את חוב משכורתם וזכויות נלוות נוספות, לרבות זכויות פנסיוניות.
מקור זכויות העובדים נובע מפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה 1995, אשר קובע בסעיף 182 כי מבוטח יהא זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן כנגד מעבידו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח 2018, בין אם המעביד הינו אדם פרטי, ובין אם המעביד תאגיד, חברה או שותפות או אגודה שיתופית או עמותה.
ב. זכאים העובדים לתשלום דיווידנד מקופת חדלות הפירעון, ככל והצטברו בקופה כספים המאפשרים תשלום חוב קצוב לעובדים, שנהנים ממעמד של חוב בדין קדימה, ונפרעים מקופת הפירוק, עד לתקרה הקבועה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח 2018.
גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי
פרק א'
מי זכאי לגמלה עפ"י חוק הביטוח הלאומי
הזכאים לגמלה – עובד, כהגדרתו בסעיף 180 לחוק הביטוח הלאומי, שאיריו של עובד שנפטר (לפי סעיף 191 לחוק), עובדים זרים ועובדי שטחים (אם היו בעלי אשרות שהייה ועבודה כחוק) קופות גמל וקרנות פנסיה.
אינם זכאים לגמלה עפ"י חוק – בעל מניות בחברה העונה להגדרה "בעל שליטה" כקבוע בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה וכן בעל מניות ב "חברת מעטים" המוגדר בסעיף 76 לפקודת מס ההכנסה.
ניתוח הוראות הסעיפים בחוק הביטוח הלאומי ביחד עם ההגדרות הקבועות בפקודת מס ההכנסה מעלה כי מי שמחזיק לפחות ב – 10% מהון המניות של חברה או מהשליטה בה, בצורותיה השונות, או לחילופין מי שמחזיק בשליטה בחברה שהינה בשליטתם של פחות מ – 5 בני אדם (הפקודה מגדירה מספר בני משפחה כאדם אחד) אינם זכאים לגמלה עפ"י חוק הביטוח הלאומי. משמעות ההגדרות הינה כי בעל מניות ברוב החברות "המשפחתיות" במשק הישראלי אינם זכאים לגמלה, אלא אם הבעלות במניות הינה מוגבלת ובלתי משפיעה כדוגמת בעלי מניות של 1% מהמניות בחברה עפ"י כפי שהיה נהוג לייסד חברות קודם לחקיקת חוק החברות תשנ"ט 1999.
סעיף 32 לפקודת מס הכנסה [ נוסח חדש] קובע:
"בעל שליטה" – מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;
(ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;
(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;
(ד) בזכות למנות מנהל;
סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מפנה לענין הגדרת חברת מעטים להגדרה הקבועה בסעיף 76 לפקודת מס ההכנסה, אשר קובע:
סעיף 76 לפקודת מס הכנסה קובע:
(א) הוראות פרק זה חלות על כל חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר ואיננה בת-חברה ולא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה (להלן – חברת מעטים).
(ב) "חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר", לענין פרק זה – חברה שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בעניניה של החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט – אך בלי לגרוע מן הכלל האמור – כשהם, ביחד, מחזיקים או זכאים לרכוש, רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של החברה, או רובו של הון המניות שהוצא, או אותו חלק ממנו שהיה מזכה, במקרה של חלוקת כל הכנסת החברה בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק. ….
(ד) כשבאים לקבוע, אם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד –
(1) אדם וקרובו; "קרוב", לענין זה – בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;
(2) אדם ובא כוחו;
(3) שותפים בשותפות.
פרק ב'
מהי הגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי ואילו זכויות באה לבטח
מהות הגמלה – תשלום המהווה שיפוי (החזר) לעובד או לקופת הגמל בגין חוב המעביד הנובע משכר עבודה ו/או פיצויי פיטורין ו/או הפרשות פנסיוניות שהמעביד חייב להם.
יובהר ויודגש כי תנאי מוקדם לזכות עובד לגמלה הינו מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון כנגד חברה, אגודה שיתופית או עמותה, או כנגד מעביד שהינו עוסק מורשה. במקרה שצו פתיחת ההליכים הינו לשיקום התאגיד (ולא פירוק) הזכאות לגמלה הינה לתקופה קצרה יותר ומוגבלת בתנאים.
הגדרת שכר עבודה – שכר עבודה המבוטח במסגרת הגמלה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי מוגדרת בסעיף 1 לחוק הגנת השכר תשי"ח 1958 כדלקמן:
"שכר עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.
לאור הגדרתו הרחבה של המונח שכר עבודה, נדרשו במהלך השנים בתי המשפט ליצוק תוכן להגדרה זו, וכיום כוללת הגדרת שכר העבודה לצורך קבלת הגמלה את מרכיבי השכר כדלקמן:
משכורת – לצורך הגמלה נקבע כי העובד זכאי למשכורות שלא שולמו לו עד לתקרה המהווה 13 פעמים הסכום הבסיסי.
בנוסף למשכורת הבסיסית, זכאי העובד לגמלה גם עבור תוספות הנובעות משעות נוספות, פרמיה, עמלות, מענקים, תוספת מאמץ, הוצאות נסיעה תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית, הפרשים וכד'.
שעות נוספות – במסגרת המשכורת רשאי העובד לתבוע יתרה שלא שולמה לו עבור שעות נוספות שעבד אצל המעביד, במהלך 12 החודשים האחרונים שקדמו להפסקת עבודתו אצל המעביד.
הודעה מוקדמת – ככל והעובד לא קיבל התראה קודם להפסקת עבודתו, או שקיבל תשלום חלקי בגין הודעה מוקדמת לפיטורין, זכאי העובד לתשלום עבור הודעה מוקדמת.
פדיון חופשה – עוד נכלל במסגרת הגדרת שכר עבודה ימי חופשה שהעובד צבר ולא קיבל תמורתם, אולם ניתן לממש פדיון חופשה אשר העובד צבר במהלך מספר מוגבל של שנים הקודמות למועד הפסקת העבודה.
דמי הבראה – במהלך השנים נוסף להגדרת שכר עבודה גם אפשרות לקבלת תשלום עבור דמי הבראה שלא שולמו לעובד במהלך מספר מוגבל של שנים הקודם להפסקת עבודתו אצל המעביד.
דמי חגים – תשלום עבור ימי חג בהם זכאי העובד לתשלום בזמן חופשת חג.
משכורת י"ג – משכורת נוספת לה זכאי העובד בהתאם לתנאי העסקתו לרבות צו הרחבה החל על תחום עבודתו.
ביגוד עבודה – עובד הזכאי לביגוד עבודה במסגרת תנאי העסקתו (כדוגמת נעלי עבודה, ביגוד וכד') זכאי לתשלום עבור שנת עבודה אחת.
הפרשות לפנסיה, קופת גמל – החל ביום 1 בינואר 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה המחייב כל מעביד לבטח עובדיו בביטוח פנסיוני מקיף.
במקרה זה יש להבחין בין שתי אפשרויות שונות.
(1) כאשר המעביד לא פתח לעובד כלל קרן פנסיה וכד' ולכן לא הופרשו סכומים לזכות העובד קודם הפסקת עבודתו, יחשבו סכומים אלו כחוב שכר העבודה לו זכאי העובד, והעובד יהא זכאי לגמלה בגין רכיב זה עבור 12 החודשים הקודמים להפסקת עבודתו.
(2) במקרה שהמעביד פתח לעובד קרן פנסיה, קופת גמל וכד' אולם הפסיק להפריש הסכומים לקרן, אזי העובד לא יהא זכאי במקרה זה לגמלה במסגרת תביעת החוב המוגשת על-ידו, אלא על קרן הפנסיה או קופת הגמל לתבוע גמלה זאת ישירות, בשמו של העובד.
מומלץ כי העובד יפנה לקרן או לקופה ויסב תשומת ליבם למתן צו פשיטת הרגל או הפירוק למעבידו, שכן במספר לא מבוטל של מקרים הקרן או הקופה אינן מודעות למתן צו הפירוק ולכן עשויות לפספס את המועד להגשת תביעות חוב כנדרש.
פיצויי פיטורים – בנוסף, זכאי העובד לגמלה עבור מלא פיצויי הפיטורים שלא שולמו לו עד לגובה הגמלה המרבי הקבוע בחוק.
סעיף 183(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע על תשלום של עד 5 חודשים קודם למתן הצו.
תנאים בעיקר על סיום העסקה אצל המעסיק.
נכון לחודש ינואר 2025 שיעור תקרת הגמלה עבור שכר עבודה ופיצויי פיטורים מסתכמת בסך 131,807 ₪.
יובהר כי לעניין שעות נוספות, על העובד להוכיח כי השעות הנוספות בהן עבד תועדו וניתן לחשבן, בין בפנקסי המעביד (לדוגמא בתלוש המשכורת) וכן ניתן להוכיח שיעור השעות הנוספות במקרה שהן תועדו בזמן אמת ע"י העובד בתרשומת כרונולוגית.
העובד זכאי להשלמת הפרשות לקרן פנסיה ו/או קופת גמל עד לתקרה בסך 20,287 ₪ המהווה פעמיים השכר הבסיסי (נכון לשנת 2025).
לעניין פיצויי הפיטורים יובהר כי על העובד העותר לקבלת גמלה עבור רכיב זה ידרש להמציא אישור קופה או קופות שנפתחו לטובתו במהלך תקופת עבודתו אצל המעביד, ואשר יפרטו את סך הסכומים שנצברו לטובתו עבור פיצויי פיטורים, וסכומים אלו ינוכו מכל גמלה המשולמת עבור פיצויי פיטורין.
פרק ג'
מרכיבים שלא ניתן לתבוע במסגרת דרישה לגמלה והגבלות על חישוב הגמלה
חוק הביטוח הלאומי קובע מספר הגבלות על זכויות העובד לקבלת תשלומים הנובעים מיחסי עובד מעביד. ההגבלות מצמצמות את התקופה לגביה ניתן לתבוע תשלום גמלה ו/או את רכיבים המשולמים במסגרת העסקה, שלא ניתן לדרוש בגינם גמלה.
התקופה בגינה ניתן לתבוע שכר עבודה – חוק הביטוח הלאומי קובע בסעיף 183(א) קובע כי לא תשולם גמלה ככל וחוב שכר העבודה נובע מתקופה הקודמת ל – 12 חודשים קודם לסיום יחסי עובד מעביד, או קודם למועד מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, לפי המוקדם ביניהם.
יובהר כי הגבלת התקופה אינה חלה על הרכיבים פדיון ימי חופשה או פדיון דמי הבראה, לגביהם נקבעה תקופה ארוכה יותר בפסיקה.
בנוסף, המרכיבים הבאים לא יאושרו כשכר עבודה לצורך תשלום גמלה – רכיבים שאינם מוגדרים כשכר עבודה לפי חוק הגנת השכר תשי"ח 1958 – למשל החזר אש"ל, טלפון, ימי מחלה, אחזקת רכב.
פרק ד'
התנאים המוקדמים והפעולות שעל העובד לנקוט כתנאי לזכות לגמלה
הגשת בקשה למתן צו פתיחת הליכים כנגד חברה מותנית בחוב לעובד החברה (או חוב למספר עובדים יחד) העולה על הסכום המינימאלי הקבוע בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח 2018.
הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון לחברה, אגודה שיתופית, עמותה או מעביד שהינו עוסק מורשה – כפי שפורט לעיל, תנאי מוקדם לזכות העובד לגמלה הינה מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון כנגד המעביד.
יובהר כי בחלק מהמקרים, צו פתיחת הליכי חדלות פירעון ניתן לבקשת נושי המעביד (גורמים שהמעביד חייב להם כספים), ואז על העובדים להמתין למתן הצו לפתיחת הליכי חדלות הפירעון, ולאחריו זכאים להגיש תביעת החוב לצורך קבלת הגמלה. אולם במקרים רבים, אין לנושי המעביד אינטרס בנקיטת הליכים שיובילו למתן צו חדלות פירעון (כאשר העסק נסגר ולא הותיר אחריו כל כספים ו/או נכסים למימוש) ובנסיבות אלו על העובדים לנקוט בהליכים משפטיים לצורך מתן הצו כנגד המעביד.
במקרה שהעובדים נוקטים בהליך הנדרש למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, אזי בשל העלויות הכרוכות בהגשת ההליך וניהולו, נכון יהא לאגד מספר עובדים על מנת לחלוק את ההוצאות הכרוכות בנקיטת ההליכים ביניהם, שכן לאחר מתן הצו לפתיחת ההליכים כנגד המעביד, כל עובדי המעביד יהיו זכאים לגמלה, בין אם היו חלק מהקבוצה שהגישה את הבקשה למתן הצו לפתיחת הליכי חדלות הפירעון ובין אם לא.
הגשת תביעת חוב – בכדי להיות זכאי לקבלת גמלה, על העובד והקרן או הקופה להגיש תביעת חוב מתאימה למוסד לביטוח לאומי, וזאת תוך המועדים הקבועים בדינים השונים החלים בעניין.
כך למשל בהתאם לסעיף 210(א) לחוק חדלות פירעון על נושה להגיש תביעת חוב בתוך 6 חודשים ממועד פרסומו של צו פתיחת ההליכים. את תביעת החוב לתשלום גמלה יש להגיש באמצעות טופס תביעה מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי . בהתאם לתקנה 15(א) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק) תשמ"ד 1984 על תביעת החוב להיות מוגשת למפרק "תוך ששים ימים מתאריך פרסום צו הפירוק", ובהתאם להוראות סעיף 46 לחוק העמותות נקבע כי על המפרק להזמין את הנושים להגיש תביעות החוב "תוך מועד סביר שקבע בהודעה." (יובהר עוד כי בהתאם להוראות סעיף 54 לחוק העמותות נקבע כי חלק מהוראות פקודת החברות יחולו גם על פירוק עמותה).
מסמכים שיש לצרף לתביעת החוב – יובהר כי לתביעת החוב על העובד לצרף האסמכתאות התומכות בטענותיו, וזאת בכדי לאפשר לבעל התפקיד (המנהל המיוחד או הנאמן או המפרק או כונס הנכסים) האפשרות לבחון את טענות העובד ולקבל החלטה בתביעתו.
המסמכים שיש לצרפם כוללים – צילום ת.ז. של העובד, צילום שיק או אסמכתא של חשבון העובד אליו תועבד הגמלה ע"י המוסד לביטוח לאומי לאחר אישורה, 12 תלושי משכורת אחרונים הקודמים לפיטורים, מכתב פיטורים מהמעביד, טופס 106 לשנה הקודמת לפיטורים, חוזה עבודה – אם קיים, אישור הקופה על סכומים שנצברו בקופה בגין הפרשות המעביד ע"ח תגמולים ופיצויי פיטורים. לעיתים יש לצרף מסמכים נוספים למשל כאשר חלו שינויים במשכורתו של העובד אזי נדרש להמציא תלושי משכורת נוספים, במקרה של תביעה הכוללת שעות נוספות יש להוכיח את תיעוד השעות במסמכים וכד'.
תנאי לקבלת תביעת החוב ע"י המוסד לביטוח לאומי –
זאת ועוד, בדינים שונים נקבעו תנאי סף (אכשרה) לצורך זכאות לגמלה עפ"י החוק, לדוגמא בכדי שחבר באגודה שיתופית המהווה קיבוץ או מושב יהא זכאי לגמלה עליו להיות חבר לפחות שבע שנים כתנאי לזכאותו (סעיף 185 לחוק הביטוח הלאומי).
חשוב ביותר כי תביעת החוב תוגש בזמן, תכלול את כל רכיבי השכר והפיצויים להם זכאי העובד, ותוגש בהתאם להוראות ונתמכת במסמכים הנדרשים להוכחת החוב, ולכן מומלץ ונכון להתייעץ עם מומחה בעניין קודם להגשת התביעה.
משרדי מתמחה שנים רבות בתחום חדלות פירעון (פירוק תאגיד ופשיטת הרגל) ובמהלך השנים הוגשו ע"י משרדי בקשות בשם עובדים למתן צו פירוק חברה והנני בקי בהליכים השונים הנדרשים הן מול כונס הנכסים הרשמי, הן מול בית המשפט והן מול המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת הגמלה. ניתן לקבל מידע ראשוני, ללא התחייבות מוקדמת, בפניה למשרדי בדוא"ל, או בטלפון. כמו-כן ניתן לתאם פגישה ראשונה ללא עלות כספית או התחייבות.
יובהר כי הגשת בקשת לפתיחת הליכי חדלות פירעון כנגד מעביד מומלצת גם בענפים בהם השכר המשולם לעיתים נמוך, כדוגמת ענפי הנקיון, השמירה, הסעות, מסעדנות ובארים, מלצרות, מכירות וכד', שכן לעיתים קרובות עולה כי העובד כלל אינו בקי בזכויותיו, בעוד שהחוב הכספי הנצבר לכל עובד בעת הפסקת העבודה מסתכם בסכומים משמעותיים המצדיקים תשלום ההוצאות הכרוכות בהגשת בקשה למתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון.
* מובהר כי המידע הנמסר באתר הינו מידע ראשוני בלבד, אינו מהווה חלופה להתייעצות עם עו"ד, ולא יחייב את הכותב במקרה של הסתמכות עליו.
סעיף 10 לחוק. נכון לשנת 2025 סכום המינימאלי המזכה עובד/ים להגשת בקשה לפתיחת הליכים הינו בסך 11,489 ₪.
ההוצאות הכרוכות בהגשה וניהול בקשה למתן צו פתיחת הליכים בחדלות פירעון כנגד תאגיד או יחיד לשנת 2025 הינן כדלקמן:
(א) פיקדון לממונה על הליכי חדלות פירעון וכונס הנכסים הרשמי עם הגשת בקשה – 400 ₪
(ב) אגרה לבית משפט לבקשת פתיחת הליך חדלות פירעון כנגד יחיד סך 1,616 ₪.
אגרת בית משפט עם הגשת בקשה למתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון לתאגיד (חברה) סך 1,561 ₪.
(ג) פרסום הגשת הבקשה בעיתון – כ – 700 ₪ כולל מע"מ.
(ד) הגשות ומסירות הבקשה – יש למסור את הבקשה לאחר הגשתה למעביד – ליחיד או לתאגיד.
(ה) בדיקת תביעת החוב – בתביעות בהליכים שנפתחו לאחר 15/09/20202 התביעות נבדקות ע"י המוסד לביטוח לאומי ולכן לא חלה חובת תשלום אגרה.
פרק ה'
עלויות הכרוכות בפתיחת הליכי חדלות פירעון
יש לזכור כי נקיטת הליכי חדלות פירעון כנגד מעביד, מצריך, ככל הליך משפטי, הוצאת הוצאות שונות.
אגרת בקשה לבית המשפט – 1,578 ₪
אגרת פיקדון לממונה על חדלות פירעון
אגרת הוצאת נסח חברה
פרסום הגשת בקשה
מסירות לחברה
תשלום חוב שכר עבודה מקופת חדלות הפירעון
מלבד התשלום לו זכאי העובד כגמלה, עובד זכאי להגיש תביעת חוב לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים ורכיבים נלווים הנובעים מיחסי עובד מעביד גם לקופת חדלות הפירעון.
יודגש בעניין זה כי גובה תביעת החוב אינו מוגבל, והעובד רשאי לדרוש פירעון מלוא החוב מקופת חדלות הפירעון.
החוק מבדיל בעניין חוב לעובד בין חלק מהחוב הנחשב בדין קדימה, לבין חלק במעמד של חוב כללי.
חוב הזוכה למעמד של דין קדימה, משולם לעובדים (וליתר הנושים בדין קדימה) קודם לפירעון החוב הכללי. משמע כי פירעון חוב הנחשב לדין קדימה ישולם גם אם הסכום שנצבר בקופת חדלות הפירעון ממימוש נכסי התאגיד או העוסק אינן בהם בכדי לפרוע את כלל חובות התאגיד או העוסק.
עוד ראוי לזכור כי חוק חדלות פירעון קובע מגבלה על גובה חוב שכר העבודה הזכאי להיחשב כחוב בדין קדימה[1], ובנוסף נקבע כי תשלומי גמלה שישולמו לעובד ע"י המוסד לביטוח לאומי, יופחתו מהחוב המשולם לעובד מקופת חדלות הפירעון.
[1] בהתאם לסעיף 234(1)(א) לחוק חדלות פירעון, נכון לשנת 2025, סכום של עד 33,206 ₪ לשכר עבודה או 49,809 ₪ לחוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים ביחד.
המידע באתר הינו מידע כללי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
