דיני משפחה (מוסמך יפוי כח מתמשך)
צוואות וירושות
משרד עו"ד גלעד עידו קוצר, בעל ניסיון של שנים בעריכת צוואות, וכן הגשת בקשות לצו ירושה או צו קיום צוואה בהתאם לס. 66 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.
הסמכות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, נתונה בדין הישראלי לשני גורמים, הן הרשם לעניני ירושה (או בית המשפט במקרה של התנגדות) והן בית הדין הרבני, שלו סמכות מקבילה.
משרדינו מטפל בהעברת נכסי העיזבון לאחר הוצאת צו הירושה או צו קיום הצוואה, כולל רישום נכס מקרקעין (דירה, מגרש, משרד וכד') שמועבר בירושה ע"ש היורשים, וכן טיפול בהעברת נכסים נוספים עפ"י צו ירושה או צו קיום צוואה כולל רכבים, כספים בחשבונות בנק, קופות או קרנות וכיוצ"ב.
לאופן עריכת צווה חשיבות רבה, שכן צוואה נבחנת לאחר פטירת המצווה, וככל ומתגלה אי בהירות או שגיאה בניסוח הצוואה, או טעות, לא ניתן לתקן את תוכנה בשל פטירת המנוח. במקרים מסוימים, כאשר כוונת המנוח ברורה ועולה מהצוואה, ניתן לתקן טעויות קלות.
ס. 32 לחוק הירושה.
צוואה
צוואה הינה מסמך בכתב, אשר מבטא את רצון המצווה על מה שיעשה בעיזבונו, לאחר פטירתו.
חוק הירושה , התשכ"ה-1965 מפרט בסעיפים 18, 19, 20, 22 ו – 23 דרכים שונות לעריכת צוואה.
לפי סעיף 19 לחוק הירושה, צוואה בכתב יד תיכתב במלואה ע"י המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם על ידי המצווה.
צוואה בעדים לפי סעיף 20 לחוק הירושה הינו מסמך בכתב, אשר נחתם ע"י המצווה בפני שני (2) עדים, לאחר שהמצווה הצהיר בפני העדים כי זוהי צוואתו. הן המצווה והן העדים לחתום על הצוואה.
צוואה בפני רשות לפי סעיף 22 הינה צוואה שנאמרת בע"פ ע"י המצווה בפני גורמים רשמיים שונים, מועלית על הכתב ע"י הגורם שבפניו נמסרו דברי המצווה או שאליו נמסרה דבר הצוואה בכתב, ועל מקבל הצוואה להקריאה בלשון הברורה למצווה, ולאחר שהמצווה מצהיר כי זוהי אכן צוואתו, על הגורם שקיבל את הצוואה לאשר כי נקראה בפני המצווה ואושרה על ידו ולחתום על הצוואה.
בצוואה בעל פה ניתן לערוך למי שרואה עצמו כנוטה למות "שכיב-מרע" ועל המצווה להגיד את צוואתו בפני שני עדים המבינים את לשונו. דברי המצווה ירשמו בכתב ב "זכרון דברים" ייחתמו ע"י שני העדים, ויופקדו בסמוך למועד עריכת הצוואה בידי הרשם לעניני ירושה.
בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי. לפי סעיף 22(ז) גם בפני נוטריון אשר מוחזק לפי חוק הירושה כשופט.
צוואה הדדית
בשנת 2005, בתיקון התשס"ה, תוקן חוק הירושה, התשכ"ה-1965, והוסף לו סעיף 8א' העוסק בצוואות הדדיות.
אומנם עריכת צוואות הדדיות היתה נהוגה אף לפני התיקון בחוק, כאשר הפרשנות לגבי הכללים ותוקף הצוואות ההדדיות התגבש בפסיקת בתי המשפט במהלך השנים, אולם בשנת 2005 תוקן חוק הירושה, על מנת להכניס וודאות בכללי עריכת צוואות הדדיות.
ואלה הוראות סעיף 8א' לחוק הירושה, התשכ"ה-1965
"(א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).
(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
(1) בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
(2) לאחר מות אחד מבני הזוג –
(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה."
מספר הוראות וכללים מחייבים נקבעו בחוק הירושה לענין עריכת צוואות הדדיות.
ראשית, החוק מגדיר בסעיף 8א(א) לחוק כי מי שרשאי לערוך צוואות הדדיות הינם "בני זוג".
הסעיף ממשיך וקובע כי הצוואות ההדדיות יכולות להקנות את העיזבון או זכויות ממנו לבן הזוג או לצד שלישי (כדוגמת צאצאי בני הזוג, המצווים, או גורמים אחרים).
אחרונה נקבע בסעיף כי הצוואות ההדדיות יכולות להיערך במסמך אחד או במסמכים נפרדים, ובלבד שנערכו באותו המועד.
סעיף 8א(ב) לחוק הירושה קובע סייגים לאפשרות ביטול צוואה הדדית ע"י בין זוג.
סעיף 8א(ב)(1) לחוק הירושה קובע כי בחיי בני הזוג, כל אחד רשאי לבטל את הצוואה ההדדית שערך, ובלבד שמסר הודעה בכתב על הכוונה לביטול הצוואה ההדדית לבן הזוג.
סעיף 8א(ב)(2) לחוק הירושה מפרט את התנאים לביטול צוואה הדדית לאחר פטירת אחד מבני הזוג, וקובע את התנאים הבאים:
כל עוד עזבון המנוח לא חולק, רשאי בן הזוג הנותר לבטל את הצוואה ההדדית, בכפוף לכך שיסתלק מכל מנה או חלק בעיזבון המנוח, וכאשר ההסתלקות הינה ללא תנאי או מוטב, קרי לא ניתן להסתלק מהעיזבון לטובת יורש או גורם אחר.
לאחר חלוקת עיזבון המנוח, על בן הזוג המבקש לבטל את הצוואה ההדדית להשיב את כל שזכה או קיבל מעיזבון המנוח. במקרה כאמור החלק בעיזבון שהושב יחולק בין יתר היורשים, לפי חלקיהם בעיזבון.
פסד לגבי אי מסירת הודעה בכתב.
התנגדות לצו קיום צוואה
בניגוד לצו ירושה, בו נקבעים יורשי עיזבון המנוח עפ"י קירבה משפחתית קבועה, צוואה משנה את סדרי ההורשה של נכסי העיזבון, ולכן, לעיתים, כאשר נטען כי הוראות הצוואה אינן מביעות את רצון המנוח, ניתן להתנגד לקיום הצוואה.
בהתאם לחוק הירושה, כל אדם רשאי להורות על מה יעשה בעיזבונו לאחר פטירתו, ואין מגבלות על אפשרות ההורשה, ובלבד שהצוואה אכן מהווה הבעה של רצונו החופשי והמיושב של הנפטר.
כאשר נטען כי הצוואה נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת, אונס, לחץ, חוסר כשירות שכלית וכיוצ"ב, ניתן לעתור בבקשה לפסילת הצוואה (או חלק ממנה) ולהורות על קיום צוואה אחרת מוקדמת בזמן, או חלוקת העיזבון בין היורשים החוקיים בהתאם לסדרי ההורשה הקבועים בחוק הירושה.
עסקינן בהליך משפטי, בו נבחן מצבו של הנפטר בעת עריכת הצוואה, הן מהבחינה השכלית, מנטלית, והן מבחינת השפעה אפשרית של צדדים שלישיים. במסגרת ההליך נשמעות ראיות, הן מסמכים וחוו"ד רפואיות לקביעת מצבו הרפואי/מנטלי של הנפטר, והן ראיות המעידות על הנסיבות בהן נערכה הצוואה, והשפעה אפשרית על המנוח.
מחלוקות עסקיות/מסחריות בין בני משפחה
משרד עו"ד גלעד עידו קוצר עוסק בטיפול במחלוקות מסחריות/עסקיות/כלכליות בין בני משפחה, כולל פירוד או פירוק של עסקים משפחתיים, פירוק שיתוף בנכסי מקרקעין (דירות ירושה וכד') הפרדה בחשבונות משותפים, וסכסוכים עסקיים בין בני משפחה לגבי רכוש משותף, כולל בתאגידים.
מינוי אפוטרופסים ועריכת ייפוי כח מתמשך
משרד עו"ד גלעד קוצר מוסמך לעריכת ייפוי כח מתמשך. בקצרה יוסבר כי ייפוי כח מתמשך מהווה מסמך הבעת רצון של אדם, בדבר מינוי מיופה כח עבורו, לצורך טיפול בעניני הממנה, בקרות מקרה הגורם לאדם לאי יכולתו של הממנה להביע רצון. מקרים יכולים להגרם עקב מחלות ומצב רפואי כדוגמת דימנציה, אלצהיימר, שבץ מוחי וכיוצ"ב, או עקב תאונה שהובילה למצב בו הממנה אינו יכול להביע רצון.
יודגש כי המקרה השכיח הינו כי אובדן היכולת להבעת רצון נקבע באמצעות חוו"ד רפואית, אולם ניתן לקבוע חלופות נוספות או אחרות לקביעה מצבו של הממנה.
משנקבע כי הממנה אינו יכול להביע רצונו, נכנס לתוקף ייפוי הכח המתמשך, שבמסגרתו יכול הממנה להביע רצונו בתחומים רבים ומגוונים, החל מזהות מיופה הכח, עדכון שינתן לצדדים נוספים, כדוגמת האפוטרופוס הכללי, בני משפחה, חבר וכיוצ"ב, קביעת הוראות לענין ניהול נכסי הממנה, טיפולו, וכן אפשרות מתן הוראות במקרה של טיפולים להארכת חיים וכד'.
ככל ולא נערך ייפוי כח מתמשך, משרדינו מטפל בהליך מינוי אפוטרופוס לצורך טיפול בעניניו של החסוי.
המידע באתר הינו מידע כללי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.